בישראל יש שתי מערכות משפט שעוסקות בענייני גירושין: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, כאשר בית הדין הרבני הוא היחיד שמוסמך לדון בענייני גט בין בני זוג יהודים וכתובה.
אחת ההחלטות החשובות בניהול הליך גירושין היא ההחלטה לבחור את המערכת המשפטית בה תידון תביעת הגירושין והתביעות הכרוכות בה (כמו רכוש, מזונות, זמני שהות) ומי שיהיה זריז יותר בפתיחת הליך הגירושין – הוא זה שיקבע איפה יתנהל ההליך.
בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה? אין תשובה נכונה ובחירת המערכת המשפטית תלויה בפרמטרים רבים, בין היתר, בהיקף הרכוש, אופי הלקוחות ורצונם האישי.
כבר עתה אציין כי, קיימת טעות נפוצה בקרב רבים כי בית הדין הרבני עדיף לגברים ובית המשפט לענייני משפחה עדיף לנשים. בפועל, אין חשיבות למגדר הצדדים, אלא לעובדות ונסיבות בכל מקרה ומקרה.
מהו מרוץ הסמכויות? אם אחד מבני הזוג יפנה ראשון לבית המשפט לענייני משפחה, כל ענייני הגירושין יתנהלו בו, מלבד הגט והכתובה שיתנהלו בבית הדין הרבני. אבל, אם מי מבני הזוג יפנה קודם לבית הדין הרבני, שם יתנהלו כל ההיבטים הכרוכים בתהליך הגירושין. במילים אחרות, בן הזוג שיפתח ראשון בהליך הגירושין באיזו מן המערכות, הוא זה שיכריע, לרוב, בסוגיית סמכות השיפוט.
מדוע זה חשוב? בית הדין הרבני דן בהתאם למשפט העברי לעומתו, בית המשפט לענייני משפחה דן לפי כללי המשפט האזרחי. בשל כך, סוגייה אחת יכולה לקבל הכרעות שונות בשתי מערכות המשפט. לכן, חשוב להקדים את פתיחת ההליך כדי לבחור את סמכות השיפוט בהתאם לאינטרסים של מי מהצדדים.
בטור הבא אספר על הכתובה ואיך כל אחת מהמערכות מתייחסת להיבטים השונים הכרוכים בהליך גירושין.
לסיכום, מאבקים משפטיים אינם גוזלים משאבים רבים ופוגעים בבני הזוג וילדיהם. תנסו לשקם את הזוגיות באמצעות גישור ו/או טיפול זוגי או באמצעות "הסכם שלום בית לחלופין גירושין". אם נחה דעתכם שאין ברירה, היתגרשו בצורה מכבדת ותשמרו את האופציה המשפטית לפתרון האחרון.