רכוש :בבית הדין הרבני רואים את הבעלות על רכוש מסוים, על הצד שעל שמו הוא רשום. לעומתו, בית המשפט לענייני משפחה, רואה ברכוש שנצבר במהלך הנישואין כשייך לשני הצדדים באופן שווה.
זמני שהות עם ילדים: בשתי מערכות המשפט ייעזרו בחוות דעת מקצועיות כדי להכריע בסוגיה. עם זאת, בית הדין הרבני יעדיף להכריע לטובת בן הזוג עם הזיקה הדתית, כדי שהקטין "יספוג" יותר את הדת.
מזונות ילדים: הסוגייה מורכבת מדי. רק אציין כי, גם כאשר ידועים כל תנאי התא המשפחתי, לא ניתן לחשב במדויק את הסכום שייפסק בכל אחת מן המערכות. הסכום תלוי ביותר מדי גורמים וביניהם גיל הילדים, זמני השהות, הכנסות ההורים, וגם דעתם של השופטים/הדיינים הדנים בתיק.
הכתובה, מסמך מחייב! זהו בעצם שטר חוב אותו מחזיקה האישה ועם סיום הנישואין בין בני זוג, זכאית האישה לתבוע את כתובתה. אם האישה היא זו שפתחה את הליך הגירושין, עליה להוכיח כי היא זכאית לכתובתה ואינה זכאית לה באופן אוטומטי. מאידך, אם הבעל פתח ראשון בהליך הגירושין, הוא יהיה חשוף יותר לתביעת הכתובה.
דוגמא שכיחה להפסד כתובה כאשר האישה מבקשת לחלק את הרכוש שנצבר במהלך הנישואין באופן שווה, בהתאם לחוק יחסי ממון (הנוהג בדין האזרחי) ובנוסף, גם את כתובתה, ככל הנראה בית הדין הרבני יורה על הפסד הכתובה. זאת, משום שבית הדין הרבני לא מכיר בחלוקה שווה של נכסים ולא יחייב את הבעל לשלם, בנוסף לחלוקה השווה של נכסים, גם את הכתובה. הסיבות לחיוב או שלילת כתובה רבות ותלויות בנסיבות המקרה.
לסיכום, הליך הגירושין הינו הליך מורכב רגשית וגוזל משאבים רבים, וחשיבה על "נקמה" או "מלחמה" לא בהכרח תוביל את הצדדים לתוצאה משפטית טובה.
לפני היציאה לדרך, חשוב להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום ולגבש יחד עמו את האסטרטגיה לניהול הליך הגירושין.